<h1>כל בו הלכ' ברכות סימן פ"ז</h1>
<h2>דף מו.</h2>
העושה ציצית לעצמו מברך אקב"ו לעשות ציצית ואחר כך מברך שהחיינו וכשהוא מתעטף מברך להתעטף בציצית והעושה ציצית לאחרים מברך על עשיית ציצית העושה מזוזה לעצמו מברך לעשות מזוזה. ואם עשה אותה לאחרים מברך על עשיית מזוזה. וכשהוא קובעה מברך לקבוע מזוזה. ויש אומרים על מצות מזוזה וכן התפילין וה"ה בשופר וסוכה ולולב שמברך כדרך זה בשעת עשייתן. ומפרש אחד מהמפרשים כתב בענין סוכה שכל זה אינו אלא על דעת הירושלמי אבל התלמוד שלנו אינו נוטה לזה כלל. וכן הוא לשון המפרש גרסינן בירושלמי העושה סוכה לעצמו לולב ציצית מברך בכלהו בשעת עשייתן לעשות. והאי מלתא לא אזלא אליבא דגמרא דידן דהא בפרק תכלת גבי ציצית אמרי דמברך לעשות ציצית ואקשי עלה והרי סוכה דכשרה בגוי וישראל אין צריך לברך עליה דתניא העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו ואילו לעשות לא קאמר ואתמר בה תרי טעמי רב חסדא אמר כל מצוה שכשרה בגוי ישראל אין צריך לברך וסוכה כשרה בגוי כדתניא סוכת גנב"ך וכו' הילכך אינו מברך לעשו'. ואיכ' דאמרי כל מצו' שעשיתה אינו גמר מצוה אין צריך לברך עליה בשעת עשייתה הילכך אינו מברך אלא שהחיינו. וכדתניא בברייתא דהכא לענין סוכה שעושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו נכנס לישב בה מברך לישב בסוכה.
והאידנא דלא מברכין זמן בסוכה בשעת עשייתה סמכינן אהא דאמר רב אשי חזינא ליה לרב כהנא דמסדר לכלהו אכסא דקדושא. והראב"ד אמר מי שלא אכל בסוכה בליל ראשון של חג מפני הגשמים למחר צריך לברך זמן לשם סוכה כי הזמן שברך בלילה בכוס של קדוש חוץ לסוכה לא עלתה לו כי אם לי"ט בלבד כיון שלא קיים בלילה מצות סוכה הילכך זמן בלילי פסחים עולה ליום טוב ולמצה ולמרור ולד' כוסות. וזמן דלילי סוכות עולה ליום טוב ולסוכה אם ישב בסוכה בלילה אבל אינו עולה ללולב. וזמן דלילי ראש השנה עולה ליום טוב ואינו עולה לשופר דכיון דשופר ולולב אין מצותן בלילה זמן דיום טוב שברך בלילה אינו עולה להן וזמן דלולב לא מברכי ליה בשעת עשייתו ומברכי ליה בשעת נטילה בב' ימים טובים דומיא דברכה הסדורה אכסא דקדוש' מיהו אי בריך לזמן דלולב בשעת עשייה. תו לא בריך ליה בשעת נטילה ויש אומרים שאין אומרים זמן בנטילתו ביום שני כי אם ביום טוב ראשון בלבד שלא מצינו שורש ועיקר לברכה זו אלא בשעת עשייתו בחול כשאוגדו ומתקנו הלכך ברכה דיום טוב ראשון לא גרע מברכה דבשעת עשייה. והלכת' אומר זמן בראש השנה ויום הכפורים ולא מבעי' בליל ראשון דאפי' בליל שני אומרים אותה. וכך השיב רבינו משולם ב"ר קלונימוס ז"ל. אבל הר' יצחק ב"ר יהודה הצרפתי לא היה אומרו אלא בליל ראשון וליתא עכ"ל המפרש. ובעל (העיטור) [העתים] כתב וז"ל ורובא דעלמ' נהיגי שמברכין זמן בין בי"ט ראשון בין בי"ט שני ע"כ.
